גרד, ליקוק כפות, אדמומיות, דלקות אוזניים חוזרות או יציאות לא יציבות מקבלים לעיתים קרובות את הכותרת ״אלרגיה״.
אבל האמת היא שרוב הכלבים שאתם פוגשים לא באמת אלרגיים מיסודם. מה שנראה כמו אלרגיה הוא פעמים רבות פשוט עומס מצטבר.
מאיפה מגיע העומס?
- מזון מעובד ולא מדויק.
- עודף חטיפים וחלבונים מרוכזים.
- חשיפה לחומרי ניקוי, בשמים וריסוסים סביבתיים.
- תרופות קבועות, כדורים נגד טפילים ועומס כימי.
- מתח נפשי או חוסר יציבות בשגרה.
העומס הזה מצטבר לאט לאט, עד שהכוס עולה על גדותיה. כשהמערכת מוצפת, הגוף מגיב בגרד או בשלשול, אך גם בבררנות באוכל, רעד, חוסר שקט וריאקטיביות.
למה החלפת חלבון אקראית לא פותרת את הבעיה?
כשמניחים שמדובר באלרגיה לחלבון, הצעד הנפוץ הוא להחליף חלבון, מעוף לדג, מדג לבקר וכן הלאה. אך ללא הורדת העומס הכללי, החלפת החלבון רק מזיזה את הגירוי ממקום אחד לאחר.
הצעד הראשון בתזונה טיפולית הוא לא להוסיף ולא להחליף סתם, אלא להוריד עומס: פחות עיבוד, פחות גירויים ויותר הקשבה ליכולת הספציפית של הגוף בזמן אמת.